있다/없다

יש/אין

רמה 1נשמע כמו itda eopda

הפועל 있다 פירושו 'יש' או 'קיים'. הפועל 없다 הוא ההפך, ופירושו 'אין' או 'לא קיים'.

איך זה עובד

הפעלים 있다 ו-없다 חיוניים למשפטים בסיסיים בקוריאנית. יש להם שתי משמעויות עיקריות:

1. בעלות ('יש לי' / 'אין לי')
צורה זו משמשת כדי לומר שלמישהו יש משהו. המבנה הוא:

בעל הדבר מסומן לעיתים קרובות עם מילת הנושא 은/는, והדבר שנמצא ברשותו מסומן עם מילת הנושא 이/가. ניתן להשמיט את בעל הדבר אם הוא ברור מההקשר (למשל, 'אני').

2. קיום ('יש' / 'אין')
צורה זו משמשת כדי לומר שמשהו קיים במיקום ספציפי. המבנה הוא:

שם העצם שקיים הוא הנושא, ומסומן ב-이/가. המיקום מסומן עם מילת היחס 에.

שני הפעלים 있다 ו-없다 מוטים באופן רגיל בזמן הווה ל-있어요 ו-없어요.

저는 돈이 있어요.
יש לי כסף.
מילה במילה: אני כסף(נושא) קיים/יש.
시간이 없어요.
אין לי זמן.
מילה במילה: זמן(נושא) לא קיים/אין.
책상 위에 고양이가 있어요.
יש חתול על השולחן.
מילה במילה: שולחן על חתול(נושא) קיים.
교실에 아무도 없어요.
אין אף אחד בכיתה.
מילה במילה: כיתה ב- אף אחד לא קיים.
질문 있어요?
יש לך שאלות?
מילה במילה: שאלה קיים/יש?
ביטוי נפוץ מאוד שמשמש מורים. הנושא 'אתה' מושמט כי הוא מובן מההקשר.

שימוש במילת היחס למושא 을/를 במקום מילת היחס לנושא 이/가 עבור הדבר שנמצא ברשותכם.
저는 돈을 있어요.
저는 돈이 있어요.
באנגלית אנחנו אומרים 'I have money', שבו 'money' הוא המושא. עם זאת, בקוריאנית המבנה הוא יותר כמו 'לגבי, כסף קיים'. לכן, הדבר שקיים (כסף) הוא הנושא וחייב להיות מסומן ב-이/가, ולא במילת היחס למושא 을/를.
בלבול בין 있다 (להיות קיים/יש) לבין 이다 (להיות).
משמעות אחרת저는 학생이 있어요.
저는 학생이에요.
כדי לציין את הזהות שלכם (אני תלמיד), עליכם להשתמש ב-이다. שימוש ב-'학생이 있어요' יתפרש כ-'יש לי תלמיד', שזו משמעות שונה לחלוטין.