-더-

-더- היא תחילית עוצמתית שמוסיפה רובד של חוויה אישית לאירועי עבר. היא חיונית להבעת גוונים של היזכרות ותצפית.

תפקידים מרכזיים:
1. היזכרות: היא מציינת שהדובר נזכר באירוע, מצב או עובדה מהעבר מתוך הזיכרון האישי שלו.
2. חוויה ישירה: המידע חייב להירכש דרך החושים של הדובר (ראייה, שמיעה, תחושה). לא ניתן להשתמש בה עבור דברים שנלמדו מיד שנייה (למשל, מספר או מאדם אחר).

שילובים נפוצים:
-더- כמעט ואינה משמשת לבדה. היא משתלבת עם סיומות אחרות כדי ליצור דפוסי דקדוק ספציפיים:

• -더라 / -더라고(요): משמשת לציון עובדה שגילית דרך חוויית עבר. דוגמה: 어제 영화가 재미있더라고요. (גיליתי שהסרט אתמול היה מהנה.)
• -던: צורת שינוי שם עצם המשמשת לפעולות או מצבים שהיו מתמשכים, חוזרים או הרגליים בעבר. דוגמה: 제가 마시던 커피예요. (זה הקפה שנהגתי לשתות.)
• -았/었던: צורת שינוי שם עצם לאירוע עבר שהסתיים לחלוטין ואינו נמשך. דוגמה: 작년에 갔었던 식당. (המסעדה שהלכתי אליה בשנה שעברה.)
• -더니: מחברת אירוע עבר שנצפה (פסוקית 1) עם תוצאה או שינוי עוקב (פסוקית 2). דוגמה: 그가 열심히 공부하더니 시험에 합격했어요. (ראיתי אותו לומד קשה, ואז הוא עבר את המבחן.)
• -던데(요): מספקת מידע רקע המבוסס על תצפית עבר, לעיתים קרובות כדי להציג רעיון מנוגד, שאלה או הצעה. דוגמה: 날씨가 춥던데 옷을 따뜻하게 입으세요. (שמתי לב שמזג האוויר קר, אז בבקשה תתלבש חם.)

מגבלת נושא:
באופן כללי, הנושא של משפט המשתמש ב--더- אינו יכול להיות גוף ראשון ('אני' או 'אנחנו') כאשר מתארים פעולה ספציפית וחד-פעמית. זאת משום שזה נשמע מוזר 'לצפות' בעצמך מבצע פעולה.

• לא נכון: 어제 내가 숙제를 하더라. (נשמע כאילו צפית בעצמך עושה שיעורי בית מנקודת מבט חיצונית.)
• נכון: 어제 나는 숙제를 했어요.

עם זאת, מקובל להשתמש בנושא בגוף ראשון כאשר נזכרים במצב פנימי, תחושה או פעולה הרגלית מהעבר.

• נכון: 어렸을 때 내가 단것을 좋아했더라. (אני נזכר עכשיו שאהבתי דברים מתוקים כשהייתי צעיר.)

הבחנה זו מדגישה ש--더- עוסקת ביסודה בתצפית ובהיזכרות.